שתמיד יהיה לי את הכח לתת… אין טוב יותר מלתת

לתת

לחן: בועז שרעבי מילים: חמוטל בן זאב

לתת את הנשמה ואת הלב
לתת, לתת כשאתה אוהב
ואיך מוצאים את ההבדל
שבין לקחת ולקבל
עוד תלמד לתת לתת.

יש לקנות דברים בכסף,

יש למצוא דברים זרוקים בחוץ ולאסוף אליך,

אבל יש משהוא שהוא בעצם נמצא בתוכי והוא ממני אלייך או אליך,

זה משהוא שיוצא מתוך הלב ומועבר הלאה בנתינה ובהנאה אין סיפית. תמיד אמרו שלתת זה טוב למי שמקבל את הנתינה.

אני הגעתי למסקנה שנתינה היא אנרגיה נפלאה הממלאת אותי. שלא תחשבו לא תמיד אני בנתינה אני גם מקבלת מידי פעם.

אבל לתת זה משהוא…

ולכן מילת המפתח היא לתת.

תפרה ותפרה

תפרה חיברו

מדדו גזרו

עיצבו ושוב חיברו

לפני כחצי שנה נתקלתי בפרסום ברשת על בית חולים איכלוב מחלקת פגים על שהם מבקשות שמיכות וכובעים לפגייה.

תחילה תפרתי לבד כ- שש שמיכות מעוצבות מרבועי טלאים. ואז בא לי רעיון והחלטתי לגייס גם את הילדות הנמצאות אצלי בחוגי תפירה. ילדות מגיל 11 – 16 +

ההתלהבות הייתה ענקית, כל אחת סיפרה על היתקלות שלה עם פגים… האחת נולדה פגית, השנייה יש לה אח שנולד פג, השלישית בת הדודה שהיא בגילה גם נולדה פגה וכך זה משך .

נרשמה התלהבות והפרויקט יצא לדרך.

כל תלמידה בחרה לה בדים ממלאי הבדים שלי, שרטטה, התאימה צבעים, גזרה 35 ריבועים של 12X12 ס"מ ותפרה במכונה. הוספנו מילוי אקרילן לעיבויי השמיכה, ויחידת בד אחת לחלק התחתון.

מסביב הוספנו רצועת בד כסרט קישוט וסגירה ומעל העברנו תיפורים בתפר זיגזג. גודל השמיכה היה צריך להיות בגודל 50X70 ס"מ נטו.

השתתפה בפרויקט תלמידה עם צרכים מיוחדים שלמדה אצלי באותה תקופה תפרה שמיכה, הגזירה התבלבלה והתפרים הלכו לטיול אבל אני הייתי על גג העולם בהצלחתה בפרויקט.

השמיכות נארזו וכל תלמידה צרפה כרטיס שמי שנתפר והוכן במיוחד ובאהבה. ונשלחו לפגיה באיכילוב.

מספר ימים לאחר מכן קיבלתי טלפון משמח ומרגש שנתקבל בהמון אהבה ואהדה ע"י צוות המחלקה סה"כ נאספו