חוט ומחט

חוט ומחט סטודיו לחוגי אופנה ותפירה

חוט ומחט, מאיפה זה בא?!

בפוסט הראשון שלי בבלוג הזה החלטתי לספר לכם על מקום העבודה שלי שהוא חלק מאוד גדול וחשוב בחיי.
איך בעצמם הכל התחיל……….?!
את הסטודיו החלטתי לפתוח לאחר המון לבטים, הרהורים ומחשבות.
לפני כעשור רציתי לפתוח עסק עצמאי בתחום לימודי תפירה ואופנה ובו להעביר חוגים והדרכות בתחום מתוך הידע והנסיון שלי,
אך כל פעם שהעלתי את המחשבות למילים, תמיד, הייה מי שהוריד לי את החשק והמוטבציה לעבור משכירה לעצמאית.
אבא שלי ארביב ראובן היה המורה שלי לתפירה בחיי היום יום מלבד הלימודים בבית הספר. הוא לימד אותי לתפור כבר בגיל 9,  עזר לי ותמך לימד כעס הסביר לי פרם לי עבודות, כמעט ומעולם לא החמיא לי על תפירה שעשיתי. אולי אחת ל… היה אומר מילה טובה ועד היום היא בילתי נשכחת.
לפני כשבע שנים בשנת 2005 אבי חלה במחלה סופנית,
הרבה לפני שחלה בכל  פעם שדברתי איתו על פתיחת עסק עצמאי, הוא הייה בין הראשונים להורדת ההתלהבות שלי בנושא.
מידי יום הייתי מגיעה להורי כדי לשהות במחיצתו ותוך כדי השיחות בנינו הוא הייה אומר לי "מולקי"
(שם חיבה שאבי קרא לי) אני חושב שעכשיו הגיע הזמן לפתוח את העסק שלך נראה לי שייש ביקוש לתחום
התפירה והיצירה  וכדי לך לעשות את זה ולפתוח לך את הסטודיו לאופנה ותפירה כמו שאת רוצה. סוג של אישור או סוג של צוואה.
                                  
                                                עמדת תפירה – מכונות אוברלוק
אך בתקופה ההיא למי הייה ראש לנושאים כל כך גדולים וחשובים כמו פתיחת עסק,
בראש מעיניי היה אבא שלי, להיות איתו כל רגע פנוי, כי כל יום הלך ודעך לי לנגד עייני,
כן וזה היה אפילו על חשבון הבית הילדים והבעל(כן גם על חשבונם) שכמובן הבינו את מצוקתי,
ורצוני הבלתי נשלט להיות בקרבתו כמה שיותר.
ידעתי שהזמן קצר ולעולם לעולם, לא אוכל להספיק להיות במחיצתו ככל שרק ארצה.
                                                              שולחן גזירה גדול
לאחר ארבעה חודשים אבא שלי נפטר. הייה מאוד קשה לעכול אך מה לעשות אלה החיים.
עצב ושמחה מתערבבים להם,  גם אם אנחנו לא כל כך רוצים.
אמרו לפני שהחיים חזקים יותר מהמוות, מי שאמר צדק.
                       
                                                מרכז שולחנות תפירה
לאחר תקופה של שמונה חודשים מפטירת אבי, התחילו האחים שלי ללחוץ עלי לגבי העסק שתמיד רציתי בעצם כל חיי.
אך כמובן שרצונות לחוד, ומעשים חוד, נפשית לא יכולתי.
                                     
                                      תמונת פראסקו קולאז` שנמצאת בסטודיו – עבודת יד שלי
לא הצלחתי לגשר על הפערים שאולי אפשר לפתוח סטודיו בתקופה כל כך קשה של חיי.
אך יום אחד בלי הודעה מוקדמת ובלי תכנון ראיתי את המיבנה שהיום ממוקם העסק שלי,
כאזור מסחר להשכרה
וזה פשוט מדהים באיזה זריזות הכל קרה.
                         
                                               נשים יוצרות בסטודיו – סדנאת מעיל פליס  דו צדדי
כמובן שהייה צורך להשקיע והמון אך התוצאות לדעתי נפלאות.
ומזה שש שנים אני בסטודיו החמים והנעים שלי שבוא יוצרים לומדים באהבה ובהנאה.
המקום שוקק בחיים של נשים, נערות אשר באות אם לחוגי תפירה או סדנאות לתיקים, לבובנות,
מפגשים סגורים לנשים, כדי לחגוג יום הולדת או כל ארוע אחר בארוח קל של קפה ועוגה
סדנאת לארוע פרטי.
                        
                                                   נשים יצרות בסטודיו – מעיל פליס לילדים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: